"כי שבע יפול צדיק וקם" דע! כי לעולם

אינני יודע. תשאל למחזירים בתשובה. כמדומני: 1) כשרות

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

בתחילת הפרשה כתוב “ששת ימים תעשה מלאכה” משה

היום הפטירה של החכם השלם, רבי מיכאל כהן

וישמע יתרו כהן מדין וגו’ (יח. א)   

שחט לו חכם צדקה את היונים בחצר בית הכנסת, ולפתע נשמעה שריקה ופגז התפוצץ סמוך אליהם. נאנח חכם צדקה והודיע ליהודי כי השחיטה נפסלה, שכן מן הסתם מחמת הבהלה נגרמה שְׁהִיָּה הפוסלת את השחיטה.

דעת הרב אור לציון ח"ב (בשו"ת שבסוף המבוא

מי שהכין בערב שבת יאכל בשבת| מי שהכין

1. ילמד נ"ך רבע שעה בכל יום וקובץ

כמדומה שהצדק עם החכם שסובר שיש דין ביטול

ללמוד ביסודיות ובעיון ע"פ דרכי הפסיקה וההוראה וראה

עיין להרב דרכי תשובה שם שהביא שהרב שיירי

מותר, אלא שצריך להזהר שאם מניח הרבה כבדים

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

בהפטרה של פרשת לך לך, “למה תאמר יעקב

היום כ”ה באלול, יום א’ לבריאת העולם. איך

בתורה יש הרבה סיפורים שמשפיעים הרבה בחיים, ולומדים

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

פרעה מתעלל בעם ישראל כבר תקופה ארוכה, ובני ישראל בולעים את הגלולה המרה. פלא הוא, כיצד אינם מתעוררים להתקומם כנגד התעמרות פרעה? וכשכבר בא משה ומבקש לגאלם מן השעבוד, מדוע לא יכלו להאזין אליו?